למה מחממי השולחן מסוג IP55 שלכם נהרסים תמיד (ואיך לתקן זאת)
אם אתם מכירים מחממים בעלי דרגת אבטחה IP55, אתם יודעים כמה זה מעצבן. אתם קונים את המחמם, הוא עובד טוב לזמן מה, ואז – בבת אחת, הוא כבה.
הסיבה האמיתית היא שלרוב לא מדובר בחלק החם של המחמם שנהרס. האשמה נעוצה בנקודת החיבור של החוטים החשמליים.
חשבו על זה: יש לנו צינור קוורץ שמתחמם מאוד, והחוטים החשמליים מחוברים לידו. רוב החברות משתמשות בדבק זול כדי לחבר את החוטים לצינור. אך כשהמחמם נמצא בחום קבוע, הדבק הזול נהיה שביר ונשבר.
כשנוצרת סדק קטן, הלחות חודרת פנימה. לאחר מכן יש חמצון, קצר חשמלי, והמחמם נהרס.
הטריק לאטימה אמיתית
אנחנו עושים זאת בדרך שונה. במקום להשתמש בסיליקון רגיל, אנחנו משתמשים בחומרים מתקדמים של אפוקסי-קרמי.
למה? בגלל התרחבות החומרים כשהם מתחממים. אם החומר האטום מתרחב מהר יותר מהזכוכית, הוא נפרד מהצינור. זה יוצר פער, ובדיוק שם מתחיל הקצר החשמלי. אנחנו משתמשים בחומרים שמתרחבים יחד עם הזכוכית, כך שהכל נשאר סגור.
זה גם מונע את התופעה של חדירת לחות. אתם יודעים, כשהלחות זורמת לאורך החוטים החשמליים ונופלת לתוך ליבת המחמם. זה לא אידיאלי.
החסרון של דרגת אבטחה IP55
דרגת אבטחה IP55 מצוינת נגד אבק וזרמי מים בלחץ נמוך, אך יש לכך חסרון.
כשאתם אוטמים את המחמם היטב, אתם גורמים לחום להישאר סביב החוטים החשמליים. אם המחמם פועל 24/7 בעוצמה מרבית, החום עלול לגרום לנזק לחוטים החשמליים, אם המחמם אינו מאוורר כראוי.
טיפ מקצועי: אל תסתמכו רק על טמפרטורת החדר כשבוחרים את החומרים לאטימה. חשבו על הטמפרטורה האמיתית שבה המחמם פועל. יש הבדל גדול בין שתי טמפרטורות אלו.
הכל תלוי בתהליך
אפשר לקנות את החוטים הטובים ביותר ואת הצינורות האיכותיים ביותר, אך זה לא חשוב אם תהליך האטימה נעשה בחיפזון.
אנחנו משקיעים הרבה מאמץ בזמן ההקשרה ובלחץ שנדרש לאטימה. זה מבטיח שהחוטים החשמליים יישארו במקומם, כך שלא יהיה לחץ מכני על החומרים שמאטמים את המחמם.
זה פרט קטן, אך הוא קובע האם המחמם יישאר תקין לשלוש שנים או שהוא ייהרס כבר אחרי חצי שנה.