למה הפסקנו לייצר מחממים “לשימוש חד-פעמי”
רוב המחממים העמידים בפני מים שמשמשים לחימום לולי תרנגולות הם למעשה קופסאות סגורות. זה נשמע נהדר, אך לאחר מספר חורפים, הרכיבים החממים נהרסים. מכיוון שהצינורות בדרך כלל מחוברים באופן קבוע, אי אפשר לתקן אותם. צריך פשוט לזרוק את כל המכשיר לפח.
חשבנו שזו בזבוז. לכן, עיצבנו את המחממים שלנו בצורה שונה – באמצעות עיצוב מודולרי.
הלוגיקה פשוטה:
רצינו שניתן יהיה להחליף את הצינור החממי מבלי לפרק את כל המכשיר.
חשבו על הלול – הוא מלא אבק, לחות ובלגן. אם צריך לפרק את לוח הבקרה כדי להחליף נורה תקולה, סביר שהחשמליות יתלכלכו. זה עלול לגרום לקצר חשמלי.
במקום זאת, השארנו את מערכות החשמל והצינורות החממיים בנפרד. אם אחד הצינורות נהרס, פשוט מוציאים אותו ומחליפים אותו בחדש. זה לוקח כחמש דקות.
החיסרון (ולמה זה שווה את זה):
יצירת מכשיר עמיד בפני מים אך גם קל להחלפת רכיביו דורש איזון מסוים. ויתרנו על חומרי הדבקה קבועים, ובמקומם השתמשנו בסגירות לחץ ובאביזרי נעילה.
היתרון הגדול? אין צורך במבער או בידע בהנדסת חשמל. פשוט פותחים את המודול, מוציאים את הצינור הישן ומחליפים אותו בחדש.
החיסרון? המכשיר נהיה קצת יותר גדול. אבל בתמורה, המכשיר יכול לשרת למשך עשור, ולא רק חמש שנים. אני בוחר באפשרות הזו בכל פעם.
תחזוקה בשטח:
בואו נהיה כנים: רכיבים חממיים הם חומרים שנשחקים עם הזמן.
באמצעות העיצוב המודולרי, כל אחד – אתם, השכן או עובד החווה – יכול לתקן את המכשיר. אין צורך לקרוא למומחה.
עצתי? שמרו שני צינורות חלופיים במקום. כך, אם אחד מהם נהרס באמצע סערת קור בינואר, התרנגולות שלכם לא יישארו בקור בזמן שאתם מחכים לשליחה של צינור חלופי. רק ודאו שהסגירות טובות לפני שמדליקים את המכשיר.