שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה היא דבר מסוכן, אם לא מטפלים נכון בהיבטים החשמליים. יש שם אדים בכל מקום, ויש סיכון תמידי לנזילות של מים. טעות אחת עלולה לגרום לקצר חשמלי.
כדי למנוע זאת, עלינו להתייחס לשלושה היבטים: האטימה, הבידוד והחיבור לקרקע.
כיצד אנו שומרים על המים בחוץ
אנו מתחילים עם צינורות זכוכית קוורץ שאטומים היטב. זה מונע מהלחות להגיע לחוט הטונגסטן. אך האזור המסוכן ביותר הוא בדרך כלל בנקודה שבה האלקטרודה נפגשת עם החיבורים. שם הלחות יכולה לחדור.
כדי לחסום את הדרך הזו, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון או חומרי בידוד קרמיים. זה בעצם “קיר פיזי” שמונע מהלחות לחדור. בדרך כלל אנו שואפים לרמת IPX4, אך אם מדובר בחדר עם הרבה אדים, אנו בוחרים ברמת IPX5 או גבוהה יותר, כדי להיות בטוחים.
בחירת חלקים איכותיים
חיבורים רגילים? שכחו מהם. הם פשוט לא יחזיקו מעמד. אנו משתמשים בחיבורים עמידים בפני קורוזיה, כי חמצון הוא בעיה גדולה באוויר לח – זה עלול לגרום לקצרים, ואף אחד לא רוצה את זה.
החוטים צריכים להיות עמידים גם הם. הם צריכים לעמוד בחום הגבוה של המנורה וברמת הלחות בחדר. אנו משתמשים בכבלים מבוססי פלואורין או עם מעטפת סיליקון. הם לא נשברים או נהיים שבירים לאחר שהם מחוממים ומקוררים אלף פעמים.
המציאות של ההתקנה
חיבור לקרקע אינו אופציונלי. זה הכרחי. כל גוף מתכתי חייב להיות מחובר לקרקע. למה? כי אם האטימה נפגעת וחוט חי נוגע בגוף המתכתי, חייב שהחוט הזה יגרום להפסקת החשמל מיד. כך ניתן למנוע בעיות לפני שמישהו מבין שיש בעיה.
טיפ אחרון: בידוד איכותי זה דבר נהדר, אך מנורות אינפרא-אדום נהיות חמות מאוד. החום הזה עלול לגרום לכך שהחומרים האטומים ייהרסו. אני ממליץ לבדוק את האטימות כל 12 חודשים. אם רואים שהחומרים האטומים מתכווצים או נשברים, אז היכולת של המנורה להיות עמידה בפני מים נעלמת, והמנורה נהפכת למסוכנת. כמו כן, ודאו שהמפסק שלכם מותאם לזרם החשמלי הספציפי של המנורה. כך תוכלו למנוע בעיות לא צפויות.